החלטה בתיק ע"מ 1183/13

הרקע

כתב האישום נגד העורר מייחס לו מספר עבירות על תקנה 85 לתקנות ההגנה (שעת חרום), 1945: חברות בהתאחדות בלתי מותרת, על כך שמשנת 2008 ועד מעצרו היה חבר בחזית העממית (להלן - חז"ע); ביצוע שירות עבור התאחדות בלתי מותרת, על כך שמשנת 2008 ועד אמצע שנת 2012 תרם כספים לעזאם שאהין, שהיה אחראי החז"ע בביר זית, לצורך מימון פעילות הארגון במקום; נשיאת משרה בהתאחדות בלתי מותרת, על כך שמשנת 2008 ועד למעצרו היה אחראי על מועדון הספורט השייך לחז"ע, והיה מנחה של הארגון בכל הפעילויות החברתיות שלו ברמאללה; ביצוע שירות עבור התאחדות בלתי מותרת, על כך שאוגוסט 2012 נטל חלק בהכנות לעצרת מטעם החז"ע לזכרו של אבו עלי מוצטפא; נוכחות באסיפה של התאחדות בלתי מותרת, על כך שנכח בעצרת הזיכרון האמורה שנערכה בכיכר השעון ברמאללה. במהלך העצרת נאמו מספר אנשים - חלקם רעולי פנים - נאומי הסתה נגד ישראל, שכללו עידוד לפעולות טרור ולחטיפת חיילים לצורך שחרור אסירים פלסטינים.

בית המשפט קמא נענה לבקשת התביעה, והורה על מעצרו של העורר עד תום ההליכים נגדו.

בהחלטה מפורטת ומנומקת ניתח כב' השופט דורני את חומר הראיות והראה כיצד מוכיחות אמרות שונות בתיק את פרטי האישום. הוא קבע כי יש לא רק תשתית ראייתית לביסוס כתב האישום אלא גם עילת מעצר של מסוכנות, שכן העורר אולי נחזה כאדם שפעילותו למען הספורט, אולם "ידו האחת של המשיב אכן בכדור, אך ידו השנייה מניעה טרור".

על כך הגישה ההגנה ערר זה.

טיעוני הצדדים

בדיון בפניי טען הסנגור המלומד כי עברו הפלילי של העורר נקי, כל האמרות מבוססות על אמרות של עד אחד, שמניח בטעות כי מועדון הספורט שאותו מנהל העורר הוא מועדון של החז"ע. אין לכך ביסוס כלשהו בחומר הראיות. נהפוך הוא, המועדון רשום ברשות הפלסטינית והעורר מסר בחקירתו כי הוא לא קשור לשום גוף, וגם תוכנית הפעילות השנתית שלו אינה כוללת פעילות פוליטית או דתית כלשהי. העורר אינו מסוכן והוא מבקש להשתחרר ולהיות עם אמו החולה בימיה האחרונים. בשולי טיעוניו הודיע הסנגור כי הוא מוכן להידבר עם התביעה, ובלבד שלא יחויב העורר להודות כי מועדון הספורט שניהל שייך לחז"ע.

מנגד, טען התובע כי הראיות תומכות בכל פרטי האישום, שכן הן מלמדות כי העורר פעל למען החז"ע במספר מישורים - בתרומת כסף, בניהול מועדון, בייעוץ והשתתפות באסיפות. גם אם פעילותו של העורר אינה מסוכנת כשלעצמה, אלא במישור הארגוני, הרי פסיקה ענפה קובעת כי גם תמיכה כזו בארגון טרור מהווה סיכון לביטחון האזור, ומצדיקה מעצר עד תום ההליכים.

לאחר שעיינתי בחומר הראיות ולא מצאתי בו תימוכין ברורים לכך שמועדון הספורט שניהל העורר משויך לחז"ע, הצעתי לצדדים להידבר ביניהם בניסיון לסיים את המשפט, והם ביקשו שהות כדי לעשות זאת. לאחר מספר ימים הודיע הסנגור כי לא הגיע להסכמות עם התביעה, והוא מבקש הכרעה בערר.

דיון והכרעה

באמרה של ראוף עבדאללה מיום 14/10/12 הוא מוסר כי העורר חבר חז"ע, ואחראי על מועדון הספורט בביר זית, ששייך לחז"ע וחבריו הם פעילי חז"ע. עוד אמר בחקירתו כי במהלך ישיבה במועדון הספורט אמר העורר לחברי החז"ע שנכחו בפגישה כי צפויה עצרת לזכרו של בכיר הארגון אבו עלי מוצטפא, וכי תפקידם של חברי המועדון הוא לכתוב ולתלות שלטים של חז"ע.

באמרתו מיום 22/10/12 מסר ראוף שוב כי הוא פעיל חז"ע, וסיפר כי נהג להתייעץ עם העורר - שהוא האחראי על מועדון הספורט בביר זית, השייך לחז"ע, ו" עד היום אחראי קהילתי בחזית". עוד מסר ראוף כי בין 2008 לבין אמצע 2012 נהג אחד מחבריו, עזאם שאהין, לקבל סיוע כספי ממספר פעילי חז"ע, ובהם העורר. בשנת 2011 הפך העד ראוף לאחראי על פעילות השטח של חז"ע בביר זית, והעורר כיוון את פעילותם. ראוף זיהה את תמונתו של העורר כמי שעומד בראש מועדון הספורט בביר זית.

עד התביעה עזאם שאהין מסר באמרתו מיום 3/10/12 כי הוא תומך בחז"ע אך מעולם לא פעל במסגרת ארגון זה. כשנשאל אם הוא הולך למועדון של החז"ע בביר זית מסר העד כי המועדון שייך לכל אנשי הכפר ולא מתבצעת בו פעילות של חז"ע.

באמרתו של עזאם שאהין מיום 15/10/12 הוא כבר מודה בחברות ובפעילות בחז"ע, יחד עם ראוף עבדאללה ואחרים. הוא מזכיר פעילויות שונות - החל מהשתתפות בעצרות וגיוס פעילים וכלה בהחזקת נשק - ומציין כי " לפעמים נהגתי לאסוף מחברי חז"ע קודמים תרומות לטובת הפעילות של חז"ע" וכשנשאל מי הם חברי החז"ע, הזכיר מספר שמות ובהם " בוטרס עאבד, כבן 45 הוא אחראי מועדון ביר זית איני יודע באם יש לו פעילות עדכנית בחז"ע, אך הוא השתתף עמנו בפעילות חברתית של חז"ע כמו ניחום אבלים או חתונה וביקור משפחות אסירים".

עזאם שאהין מסר באמרתו מיום 24/10/12 כי הוא פעיל בחז"ע ותיאר הכנת בקבוקי תבערה עם ראוף עבדאללה ואחרים. כמו כן ציין כי העורר שהוא " אחראי על מועדון הספורט בביר זית ובעבר היה אחראי על ג'בהת אלעמל השייכת לארגון החזית העממית והפעילות שלו הייתה ביקור משפחות אסירים והייתי מתייעץ איתו בפעילות של החזית העממית...הציע לי שאקיים אוהל מחאה בביר זית הזדהות עם האסירים ואני הקמתי אוהל בכיכר סדאם חסין בבית זית".

העורר נחקר ועומת עם הפללתו בפי עזאם שאהין, אך הכחיש מכל וכל את החשדות שיוחסו לו בדבר קשר לחז"ע או פעילות עבורה.

מן הראיות שמניתי עולה, כי העורר ידוע בביר זית כפעיל חז"ע: עזאם שאהין יודע כי היה פעיל בעבר, אך אינו ידוע אם הוא פעיל עדיין; ראוף עבדאללה אמר לחוקריו כי העורר פעיל חז"ע גם כיום. שני העדים ציינו כי העורר אחראי על מועדון בביר זית; ראוף אמר כי הוא יודע שהמועדון שייך לחז"ע, ואילו עזאם לא הזכיר השתייכות כזאת. שני העדים מסרו כי העורר סייע להם בעצה כיצד לפעול עבור החז"ע. ראוף ציין במפורש כי העורר יזם מעורבות של חברי מועדון הספורט בעצרת לזכר פעיל החז"ע אבו עלי מוצטפא. עוד עולה מאמרתו של עזאם שאהין כי העורר תרם כספים למען פעילות החז"ע.

מצאתי כי לא ניתן לקבוע במפורש בשלב זה אם המועדון בביר זית משויך לחז"ע אם לאו. כדי לקבוע שמועדון ספורט משויך לארגון טרור, לא די להראות כי העומד בראשו הוא פעיל בארגון זה. גם לא די בכך שעד אחד אומר שהמועדון שייך לארגון טרור. נדרש הסבר למקור הידיעה של העד או לדרך שבה הסיק עד את מסקנתו בדבר השיוך הארגוני של גוף, שאופיו ניטראלי לכאורה. יש להראות קשרים ברורים וחד-משמעיים לארגון הטרור: למשל, האם רוב חברי ההנהלה הם חברי הארגון; מהיכן מגיע מימון המועדון; מי מכוון את מדיניות המועדון; מה מאפייני הפעילות של המועדון; האם חברי המועדון נדרשים להיות חברים בארגון הטרור או להביע הזדהות עמו, וכו'.

יחד עם זאת, במקרה זה אין צורך להכריע בשאלת השתייכותו הארגונית של המועדון, שכן לצורך ההחלטה אם העורר עבר - לכאורה - את העבירות המיוחסות לו בכתב האישום אין צורך להכריע בשאלה זו.